ב7.5.10 הקמתי דוכן בשדרות בן גוריון בת"א, בין דיזינגוף לאד"ם הכהן. דוכן ברחוב שונה במהותו מדוכן באירועים אחרים, גם אם על שני הדוכנים שילמו. ראשית, אנשים תמיד יהיו בטוחים שדוכן ציורי פנים וגוף באמצע הרחוב עולה כסף, היות ולרוב אנשים צריכים לשלם על הזכות להעמיד דוכן ולהרוויח כסף מאנשים, בין אם בציורי פנים ובין אם בקעקועים זמניים.
שנית, בדרך כלל ברחוב התנאים נוחים הרבה פחות. יותר רוח, תאורה פחות טובה, שמש חמה מדי (ככלל אני חובבת צל ידועה)
ת"א כמובן טומנת בחובה עוד קושי שמטריד אותי כל פעם מחדש והוא בעיית החניה, אבל לאחר כמה סיבובים הצלחתי למצוא מקום חניה במרחק סביר יחסית, על אף ששמחתי מאוד שחברתי באה איתי כך שהיה מי שיעזור לי לסחוב את כל הציוד.
כמו לפני כל אירוע, הגעתי כחצי שעה לפני ההתחלה המשוערת על מנת להתמקם, "להיכנס לאווירה" ולראות שיש לי כל מה שאני צריכה, כמו בקבוק מים למשל.
הקמת דוכן ברחוב אינה מתאימה לכל אחד, בניגוד לאירוע שנמכר מראש ובו יש צורך להרשים בעצם רק את המארגנים, דוכן ברחוב עמוס בלקוחות פוטנציאלים למסיבות ימי הולדת, סדנאות ועוד.
במקרה הזה היה מדובר בדוכן אך כזה ששולם מראש, כך שבניגוד לציור בדוכן שעליו שילמתי, כאן מזמיני העבודה (פרוייקט "לצאת מהקופסה" דרך עיריית ת"א) הם בעלי השפעה על הדברים אותם אני מציירת. ביקשו אותי לצייר לפי מוטיבים שהיו על הקופסאות ולכן לקחתי לדוכן שלי קופסאות כדוגמאות.
לקחתי את ההשראה שלי מכמה מוטיבים אבל יותר מכל נדלקתי על סברס הלו קיטי, אותו תלו ברחבי השדרה במיקומים שונים.
מפתיע כמה דמות אותה כה פשוט לצייר כל כך מקסימה ומצליחה להעביר מסר. אני חושבת שגם בעתיד אמשיך לצייר את הסברס החביב הזה. ישראלי ביותר אך עם זאת נגיש ומקסים לאין שיעור לטעמי..
הנה 2 דוגמאות. לציורים נוספים מהאירוע.
שנית, בדרך כלל ברחוב התנאים נוחים הרבה פחות. יותר רוח, תאורה פחות טובה, שמש חמה מדי (ככלל אני חובבת צל ידועה)
ת"א כמובן טומנת בחובה עוד קושי שמטריד אותי כל פעם מחדש והוא בעיית החניה, אבל לאחר כמה סיבובים הצלחתי למצוא מקום חניה במרחק סביר יחסית, על אף ששמחתי מאוד שחברתי באה איתי כך שהיה מי שיעזור לי לסחוב את כל הציוד.
כמו לפני כל אירוע, הגעתי כחצי שעה לפני ההתחלה המשוערת על מנת להתמקם, "להיכנס לאווירה" ולראות שיש לי כל מה שאני צריכה, כמו בקבוק מים למשל.
הקמת דוכן ברחוב אינה מתאימה לכל אחד, בניגוד לאירוע שנמכר מראש ובו יש צורך להרשים בעצם רק את המארגנים, דוכן ברחוב עמוס בלקוחות פוטנציאלים למסיבות ימי הולדת, סדנאות ועוד.
במקרה הזה היה מדובר בדוכן אך כזה ששולם מראש, כך שבניגוד לציור בדוכן שעליו שילמתי, כאן מזמיני העבודה (פרוייקט "לצאת מהקופסה" דרך עיריית ת"א) הם בעלי השפעה על הדברים אותם אני מציירת. ביקשו אותי לצייר לפי מוטיבים שהיו על הקופסאות ולכן לקחתי לדוכן שלי קופסאות כדוגמאות.
לקחתי את ההשראה שלי מכמה מוטיבים אבל יותר מכל נדלקתי על סברס הלו קיטי, אותו תלו ברחבי השדרה במיקומים שונים.
מפתיע כמה דמות אותה כה פשוט לצייר כל כך מקסימה ומצליחה להעביר מסר. אני חושבת שגם בעתיד אמשיך לצייר את הסברס החביב הזה. ישראלי ביותר אך עם זאת נגיש ומקסים לאין שיעור לטעמי..
הנה 2 דוגמאות. לציורים נוספים מהאירוע.
מה מי מו?
השבמחקאני גרה מטר משם, אין לי מושג אפילו על איזה יום/ארוע את מדברת...
בועה (-: