יום חמישי, 24 ביוני 2010

הגיגים פשוטים



נגמר פסטיבל פשוט , אך רק עכשיו יוצא לי לפרסם את הפוסט.  אז שוב היתה תחרות ציורי גוף אותה ארגנתי ובה שפטתי והנושא הפעם היה אותות ומופתים. מורן ניומן זכתה במקום הראשון ורותם לוץ זכתה במקום השני
אשרם במדבר הוא מקום מאוד מיוחד- הנסיעה תמיד מאוד מתישה אותי. עוקבים אחרי כביש 40 דרומה ואז נכנסים למכתש רמון ויוצאים ממנו, ממשיכים קצת, הולכים לאיבוד, ממשיכים עוד קצת ומגיעים לאשרם. הנסיעה ארוכה אבל שווה את המרחק והזמן כי האנשים באשרם מאוד רגועים וזו אווירה מדבקת, אם כי תמיד צריך להכין דברים כל פעם מחדש. לשמחתי הרבה על מנת לעודד את האמנות הציירים שלי מקבלים חדר שינה (אמנם משותף לכולם, אבל זה בהחלט שידרוג לאוהל על החול או הדשא, שזה מה שרוב האנשים שמגיעים לפסטיבל מקבלים.)
פסטיבל פשוט הוא פסטיבל נודיסטים- כלומר פסטיבל בו מסתובבים ערומים (רק מי שרוצה ואני לא בין האנשים האלו).
אני אישית מגיעה לפסטיבל הזה בגלל האמנות. אני מודעת לכך שיש ציירי גוף שלא מגיעים למקום הייחודי הזה בגלל שאינם רוצים להיות בחברת אנשים עירומים לחלוטין, אבל אחרי כמה זמן במקום פשוט מפסיקים להסתכל- איכשהו העירום הוא באמת יותר פשוט- אי אפשר להסתיר שום דבר ואין בגדים להתחבא מאחוריהם.
ציורים בפסטיבל הם לא דרך לעשות כסף אלא פשוט דרך להתאוורר מהאווירה היום יומית, בייחוד בפסטיבל כגון זה במדבר, ולפתוח את הראש יצירתית היות ורוב האנשים נותנים יד חופשית.
אני מודה שאני מסכימה לצייר כמעט אך ורק על מי שמוכן שאצלם את עבודתי. בפסטיבל הזה ניתן לצלם רק במקומות מסוימים, על מנת לשמור על שלוות נפש העירומים, שאינם רוצים להיות בתחושה חודרנית של נוכחות מצלמות, כך שבסיום ציור יש ללכת לאותם המקומות ואי אפשר לצלם בכל מקום.
עוד סיבה טובה להגיע לפסטיבל פשוט היא האפשרות המצויינת להכיר דוגמניות עתידיות לציורי גוף מלאים.
גם דוגמנים אפשר למצוא שם, כמו מאנו המקסים, שדיגמן לי לציור גב.
הפעם הגעתי למסקנה שאני לא רוצה לעבוד כמו מוטרפת, כפי שאני בדרך כלל, אלא לעבוד כל יום רק על ציור אחד או שניים גדולים ומלאים. בכל זאת מצאתי את עצמי עושה ציורים חלקיים מדי פעם. הצטיידתי מראש באוזני פיה, ריסים מלאכותיים ועוד פריטים שבדרך כלל אני לא לוקחת לפסטיבלים. את אוזני הפיה מכרתי וככל הנראה בפעם הבאה אביא יותר אוזניים, שיהיה לי, היות ואנשים רצו לרכוש. 
יצאתי מרוצה מהפסטיבל הזה, אפילו שהנסיעה מתישה ביותר השהייה באשרם תמיד טוענת אותי באנרגיות חדשות, כמו תמיד כאשר אני ממוקדת באומנות שלי...
כבר מחכה ל"פשוט" הבא. ניתן לפנות אלי בבקשות להשתתפות בתחרות ציורי הגוף המתוכננת...
לידיעתכם, הפעם האירוע יערך במיזוג, לנוחיות האמנים, ואני מזמינה כל מי שרוצה פסק זמן מהנה עם נופך אומנותי להגיע לפסטיבל. הפסטיבל מספק הכל- כולל צבעים איכותיים- על האמנים להביא מכחולים וזהו כמעט.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה