הדבקת אבנים כתוספת לציורי פנים אינה רעיון חדש. הדבקת אבנים נותנת ערך מוסף כמעט לכל איפור.
ה"שגעון" האחרון בתחום ציורי הפנים ואבנים הוא בלינגים- (bling=נצנוץ) שהם צבירי אבני חן המודבקים, לרוב בנקודת העין השלישית, על מנת לשדרג את הציור ולהפוך כמעט כל מסכה לכתר מושקע. הם דורשים התארגנות והכנה מראש מראש, אבל אני אישית מאוד אוהבת אותם ומוצאת שהם מאוד מוסיפים להמון עיצוב- בייחוד כאשר ממהרים.
מילה קטנה של זהירות- את הבלינגים יש להדביק אך ורק עם דבק ריסים (לקישוטים קטנים יותר- ולרוב הדבק הזה מכיל לטקס) או עם ספיריט גם (דבק שפמים וזקנים והוא קשה יותר להסרה) או עם דבק רפואי, PROS AIDE שאפשר לרכוש אצל אנה ויסטריך במקרה של קישוט כבד יותר. אין להשתמש בדבק של קעקועים זמניים, שאינו מיועד לפנים ובכל מקרה לא מומלץ להדביק קרוב לעין, על כל מקרה שלא יהיה.
אז מה צריך?
שמרדף או דף עליו נכין את העיצוב- לוודא שזה דף שהעיצוב יתקלף ממנו בקלות לאחר מכן.
אבנים שונות בגדלים שונים(ניתן לרכוש מחנויות לחומרי יצירה או מהאינטרנט).
טוליפ (צבע תלת מימדי לקישוט בדים, לרכישה בחנויות יצירה)- אני מעדיפה את הניאון נצנצים כי זה נותן ערך מוסף למסיבות של עיצובים זוהרים באולטרה.
יש כאלו המכינים את העיצוב עם סיליקון אבל אני מוצאת את הטוליפ הכי נוח לעבודה והכי יפה- היות ורואים אותו בין האבנים אני מעדיפה מנצנץ וגם ניאוני. בכל מקרה לא מניחים את זה ישר על הפנים אלא מכינים את זה מראש בצד.
סיכה- כי לפעמים הטוליפ נתקע בשפורפרת וצריך לשחרר.
קיסם או מקל מנקד כדי לתפוס את האבנים. אני נוגעת מעט בטוליפ מדי פעם כדי שהאבנים יתפסו.
מה עושים? מתכננים את העיצוב בצד בערך ושומרים עליו מאוזן מבחינת אבנים- שלא יהיה עמוס מדי או פחות מדי בהתאם לסגנון הציור שלכם. אפשרי להניח דף משבצות בתוך השמרדף ולסמן עליו בערך את המרחק בין הגבות- זה בערך 4 סנטימטרים לרוחב ולכל היותר 2.5 סנטימטרים לאורך. העיצוב לא יכול לרדת יותר מדי למטה כי לאורך כל האף יש סיכוי מאוד גדול שהבלינג פשוט ייפול. אתם תחליטו אם אתם רוצים את הבלינג דומה יותר לכתר לרוחב המצח או לטיקה, אבל קחו בחשבון שלא כדאי שהעיצוב יהיה גדול מדי כי אז הוא פשוט ייפול או שהדבק יציק מאוד.
מניחים את הטוליפ בכמות נדיבה ומעליו מניחים את האבנים וממקמים אותן. משלבים בין אבנים גדולות לקטנות, בשילובי הצבעים שמתאימים לסגנון שלכם. צריך לשים לב שיש מספיק טוליפ- לא יותר מדי ולא פחות מדי. אם הנחתם פחות מדי טוליפ הבלינג יישבר. אם הנחתם יותר מדי טוליפ הבלינג יהיה כבד מדי ונוקשה מדי.אפשר גם ליצור צורות מעניינות עם הטוליפ כתוספת לעיצוב.
לאחר שמניחים ממתינים לייבוש, רצוי 72 שעות אבל אפשר להסתפק רק בשעתיים.
אפשרי להכין משקפיים עם עיניים- לשם כך צריך עיניים זזות (מאוד חמוד כאשר הן בגדלים שונים), טוליפ בצבע כסף (או כל צבע אחר למסגרת המשקפיים- אבל אצל המיניונים לרוב המסגרת כסופה ומוזקת עם חוט שחור ואני משתמשת בבלינג עיניים לצורך האצת ציור של מיניונים)
הייתי ממליצה לכם לנסות ולהדביק על עצמכם בלינג כזה שעשיתם פעם אחת כדי לראות שהוא נוח לאורך זמן.
כדאי לקחת בחשבון שבלינגים פחות מתאימים למזג אוויר חם בו מזיעים, אבל בלינגים הם דבר שמאוד מוסיף. כאן אפשר לראות סרטון שלי כיצד ליצור בלינג. אשמח לשמוע בתגובות כאן גם לטיפים שלכם בנושא ואת דעתכם. מוזמנים כמו תמיד לפרגן בעמוד של הבלוג בפייסבוק ואשמח לקבל קצת אהבה גם בעמוד המקצועי שלי.
ה"שגעון" האחרון בתחום ציורי הפנים ואבנים הוא בלינגים- (bling=נצנוץ) שהם צבירי אבני חן המודבקים, לרוב בנקודת העין השלישית, על מנת לשדרג את הציור ולהפוך כמעט כל מסכה לכתר מושקע. הם דורשים התארגנות והכנה מראש מראש, אבל אני אישית מאוד אוהבת אותם ומוצאת שהם מאוד מוסיפים להמון עיצוב- בייחוד כאשר ממהרים.
מילה קטנה של זהירות- את הבלינגים יש להדביק אך ורק עם דבק ריסים (לקישוטים קטנים יותר- ולרוב הדבק הזה מכיל לטקס) או עם ספיריט גם (דבק שפמים וזקנים והוא קשה יותר להסרה) או עם דבק רפואי, PROS AIDE שאפשר לרכוש אצל אנה ויסטריך במקרה של קישוט כבד יותר. אין להשתמש בדבק של קעקועים זמניים, שאינו מיועד לפנים ובכל מקרה לא מומלץ להדביק קרוב לעין, על כל מקרה שלא יהיה.
אז מה צריך?
שמרדף או דף עליו נכין את העיצוב- לוודא שזה דף שהעיצוב יתקלף ממנו בקלות לאחר מכן.
אבנים שונות בגדלים שונים(ניתן לרכוש מחנויות לחומרי יצירה או מהאינטרנט).
טוליפ (צבע תלת מימדי לקישוט בדים, לרכישה בחנויות יצירה)- אני מעדיפה את הניאון נצנצים כי זה נותן ערך מוסף למסיבות של עיצובים זוהרים באולטרה.
יש כאלו המכינים את העיצוב עם סיליקון אבל אני מוצאת את הטוליפ הכי נוח לעבודה והכי יפה- היות ורואים אותו בין האבנים אני מעדיפה מנצנץ וגם ניאוני. בכל מקרה לא מניחים את זה ישר על הפנים אלא מכינים את זה מראש בצד.
סיכה- כי לפעמים הטוליפ נתקע בשפורפרת וצריך לשחרר.
קיסם או מקל מנקד כדי לתפוס את האבנים. אני נוגעת מעט בטוליפ מדי פעם כדי שהאבנים יתפסו.
מה עושים? מתכננים את העיצוב בצד בערך ושומרים עליו מאוזן מבחינת אבנים- שלא יהיה עמוס מדי או פחות מדי בהתאם לסגנון הציור שלכם. אפשרי להניח דף משבצות בתוך השמרדף ולסמן עליו בערך את המרחק בין הגבות- זה בערך 4 סנטימטרים לרוחב ולכל היותר 2.5 סנטימטרים לאורך. העיצוב לא יכול לרדת יותר מדי למטה כי לאורך כל האף יש סיכוי מאוד גדול שהבלינג פשוט ייפול. אתם תחליטו אם אתם רוצים את הבלינג דומה יותר לכתר לרוחב המצח או לטיקה, אבל קחו בחשבון שלא כדאי שהעיצוב יהיה גדול מדי כי אז הוא פשוט ייפול או שהדבק יציק מאוד.
 |
| עיניים, עיצובים בורוד ועיצוב אחד שנשאר לי מערכה קנויה |
 |
| עיניים בגודל זהה ועיצובים על דבק גוף מיוחד, על טוליפ זה יותר מוצלח |
 |
| בלינגים גדולים על טוליפ ניאון ירוק וורוד (אני מאוד אוהבת טוליפ ורוד) |
 |
| בלינג עיניים בפעולה |
לאחר שמניחים ממתינים לייבוש, רצוי 72 שעות אבל אפשר להסתפק רק בשעתיים.
אפשרי להכין משקפיים עם עיניים- לשם כך צריך עיניים זזות (מאוד חמוד כאשר הן בגדלים שונים), טוליפ בצבע כסף (או כל צבע אחר למסגרת המשקפיים- אבל אצל המיניונים לרוב המסגרת כסופה ומוזקת עם חוט שחור ואני משתמשת בבלינג עיניים לצורך האצת ציור של מיניונים)
הייתי ממליצה לכם לנסות ולהדביק על עצמכם בלינג כזה שעשיתם פעם אחת כדי לראות שהוא נוח לאורך זמן.
כדאי לקחת בחשבון שבלינגים פחות מתאימים למזג אוויר חם בו מזיעים, אבל בלינגים הם דבר שמאוד מוסיף. כאן אפשר לראות סרטון שלי כיצד ליצור בלינג. אשמח לשמוע בתגובות כאן גם לטיפים שלכם בנושא ואת דעתכם. מוזמנים כמו תמיד לפרגן בעמוד של הבלוג בפייסבוק ואשמח לקבל קצת אהבה גם בעמוד המקצועי שלי.
