מאחלת לכולם חג אביב שמח ומאושר
עם המון התחלות חשדות, הנאה, צבע צחוק וחוויות.
עכשיו שאיחלתי אני יכולה לדון בנושא האמיתי של הפוסט הזה. חופש פסח הוא הזמן לפסטיבלים, זמן הבומבמלה עבורי.
יש לי פינה חמה במיוחד בלב לפסטיבל הזה, כיוון שכך התחלתי את הרומן שלי עם תחום ציורי הגוף, בשנת 2005.
כאשר אני מדברת על פסטיבלים אני תמיד מודעת לכך שבין שאר הדברים אליהם העולם מתחלק הוא מתחלק לאנשים שאוהבים פסטיבלים ואנשים שפחות. השנטי והחול שיש ברוב הפסטיבלים לא מדברים אל כולם.
בדרך כלל לא עושים הרבה כסף בפסטיבל אבל זו דרך טובה לפתח את האמנות לצאת קצת משגרת היום, היות ורוב האנשים נותנים יד חופשית ופסטיבל בומבמלה, כמו פסטיבל פשוט, מארגן את הצבעים איתם מציירים על האנשים, כך שאפשר להגיע רק עם מכחולים אם רוצים רק לצייר בכיף.
רק צריך להיות מוכנים למזג אוויר חם, חול, תור לשירותים הכימיים (או לשירותים בתשלום, אם אתם מהאנינים בתחום הזה) ומחירים מופקעים במיוחד אם מתכננים לרכוש משהו לשתות או לאכול.
שנה שעברה ציירתי בחוף הנודיסטים, שקטן והולך משנה לשנה, והייתה שם אווירה רגועה. הפסטיבל תומך בציורי גוף היות וציורי גוף משדרגים כל פסטיבל ואירוע לכן גם מחוץ לחוף הנודיסטים יש אפשרות לציור בעירום, אבל כמובן שאך ורק מגיל 18 ומעלה. תמיד יש בתור המון פרחות וערסים שחושבים לנצל את העניין ולקבל עיטורי פנים או גוף ללא תשלום. כמובן שיש גם ציורי פנים ועיטורים בתשלום לקטינים ואנשים שלא רוצים להצטייר בעירום.
ומה עם הגוזל שלי? השנה לשם שינוי אישי האהוב ככל הנראה לא יבוא איתי לפסטיבל אלא ישמור על הגוזלית, שעדיין קטנה לדעתי מכדי להינות מהחוויה.
מי יודע, אולי עוד כמה שנים אהיה יחד איתה בפסטיבל הזה.
חג שמח לכולם!
ללא ספק יש גם לי פינה חמה בלב לכל העמדות\דוכני איפור פנים וגוף בכל הפסטיבלי חגים האלו, מדובר בפינות חמוד שתמיד טוב לעצור ולקחת בהן חלק, לא משנה באיזה גיל את :)
השבמחק